בהמשך ל החלטה האו"ם 3263 בנושא "הקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון", מזכ"ל האומות המאוחדות הזמין 15 מדינות מהמזרח התיכון - בחריין, רפובליקת תימן הדמוקרטית העממית, מצרים, איראן, עיראק, ישראל, ירדן, כווית, לבנון, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, הרפובליקה הערבית הסורית, איחוד האמירויות הערביות ותימן - כדי שיביעו את עמדתן בנושא יישום ההחלטה. הדו"ח שהוגש על ידי המזכ"ל בשנת 1975 כלל תגובות מצד מצרים, איראן, עיראק, כווית, עומאן, קטאר, לבנון, ירדן, בחריין וישראל. כל המדינות הערביות הצהירו על מוכנותן להימנע מייצור, ניסוי ורכישה של נשק גרעיני, בתנאי שכל המדינות באזור יקבלו על עצמן את אותה מחויבות. ביחס לאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, חלק מהממשלות הדגישו שהן כבר חברות באמנה, בעוד שממשלות אחרות ציינו שהן כבר חתמו על האמנה ושהן יאשררו אותה לאחר שישראל תצטרף לאמנה. בתגובתה למזכ"ל אמרה ישראל שאזור מפורז מנשק גרעיני "יהיה שלב רצוי נוסף בדרך להשגת שלום אמיתי ויציב באזור, לאור האקלים החדש שנוצר כתוצאה מההסכם בין ישראל למצרים". מצרים, הגישה מכתב בתגובה (כלול גם כן בדו"ח), ובו דחתה את עמדתה של ישראל "שמשא ומתן בין מדינות האזור צריך להיות האמצעי היחידי שעל פיו יבוסס אזור מפורז מנשק גרעיני" כתנאי מקדים וכתירוץ שלא לחתום על האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני.

Photo credit: UN Photo/Teddy Chen

Secretary-General Kurt Waldheim seated at his desk at United Nations Headquarters on his first working day as Secretary-General of the United Nations